את חציית האוקיינוס סיימנו באי ברבדוס שהתגלה כאי שאומנם יפה מאוד במראה בנופים, בקופים הרבים שחיים בר בשטח...
אבל ליאכטונרים זה מקום לא מזמין כלל, המקום לא מאורגן עם מרינות ליאכטות המתארחות, כך שאין תנאים לקבל חשמל חוף או מים זורמים בצורה נוחה. זה אי שהיאכטונרים צריכים לדלג עליו אם אפשר.
בברבדוס, נפרדנו מ- 9 חבר'ה שהפליגו איתנו עד לכאן. והצטרפו 4 חדשים להמשך השייט.
משם המשכנו לאי מרטיניק, צרפתי, אי מדהים ביופיו, מאורגן בצורה מקצועית ליאכטונרים, מרינה מסודרת, בעלי מקצוע לתיקוני יאכטות... ההיפך מברבדוס.
במרטיניק נפרדנו מעוד שני חבר'ה שהמשיכו בדרכם, והצטרפו שני חבר'ה מאסטוניה העושים טיול מסביב לעולם עם אופניים. הם מתוכננים להמשיך איתנו עד מיאמי.
ממרטיניק המשכנו בהפלגה עגנו ליום אחד באי גואדלופ ועוד כמה שעות באי מוזר הנקרא "מונצרט", שם חצי אי סגור, כך שלפי המפה מצויין שיש שם ביקורת גבולות אבל כשנקשרנו למזח השומם השקפנו על עיירה שוממת ללא נפש חיה ללא כלבים ללא בעלי חיים, כלום !!!
החלטנו לא לרדת לעיירה הנטושה, אבל, אז הגיעו אלינו דרך הים השלטונות ואז הבנו את סיפור המקום.
הר געש כיסה חצי אי הגעש עדיין פעיל, פעם אחרונה שהתעורר היה שנה שעברה. כעת מתוך 15,000 תושבים שחיו במקום המוגדר כמושבה בריטית. נותרו היום רק 5,000 תושבים בלבד.
המשכנו לסן מרטין, אי לעשירים בעלי יאכטות היקרות בעולם, הכל ליאכטות יקר, ברמות. גם כאן הנופים מדהימים, מתחילים להתרגל ליופי.
מסן מרטין המשכנו לפורטו ריקו, השייכת לארה"ב, כך שרק בעלי ויזה יכולים להיכנס. זו הסיבה שאחד נוסף ירד בסן מרטין ואולי נפגוש אותו בפנמה.
פורטו ריקו, זה אמריקה, בילוי קצר שם והמשכנו אחרי יומיים למיאמי, הפלגה ארוכה יותר של כעשרה ימים.
זו הסיבה שארבעה חבר'ה מבוגרים שהרגישו שיהיה להם קשה, המשיכו בטיסה למיאמי.
אנחנו נותרנו 5 שהשטנו הספינה למיאמי, שייט נעים, רוחות טובות ברוב הדרך.
למיאמי הגענו ב- 28.01.2011
לדרך, לאוסטרליה יוצאים בתאריך מתוכנן ל- 20.02.2011
מצטרפים לשייט חבר'ה המגיעים מהארץ, מפינלנד ומארה"ב.
