את חציית האוקיינוס סיימנו באי ברבדוס שהתגלה כאי שאומנם יפה מאוד במראה בנופים, בקופים הרבים שחיים בר בשטח...

אבל ליאכטונרים זה מקום לא מזמין כלל, המקום לא מאורגן עם מרינות ליאכטות המתארחות, כך שאין תנאים לקבל חשמל חוף או מים זורמים בצורה נוחה. זה אי שהיאכטונרים צריכים לדלג עליו אם אפשר.

בברבדוס, נפרדנו מ- 9 חבר'ה שהפליגו איתנו עד לכאן. והצטרפו 4 חדשים להמשך השייט.

משם המשכנו לאי מרטיניק, צרפתי, אי מדהים ביופיו, מאורגן בצורה מקצועית ליאכטונרים, מרינה מסודרת, בעלי מקצוע לתיקוני יאכטות... ההיפך מברבדוס. 

במרטיניק נפרדנו מעוד שני חבר'ה שהמשיכו בדרכם, והצטרפו שני חבר'ה מאסטוניה העושים טיול מסביב לעולם עם אופניים. הם מתוכננים להמשיך איתנו עד מיאמי.

ממרטיניק המשכנו בהפלגה עגנו ליום אחד באי גואדלופ ועוד כמה שעות באי מוזר הנקרא "מונצרט", שם חצי אי סגור, כך שלפי המפה מצויין שיש שם ביקורת גבולות אבל כשנקשרנו למזח השומם השקפנו על עיירה שוממת ללא נפש חיה ללא כלבים ללא בעלי חיים, כלום !!!

החלטנו לא לרדת לעיירה הנטושה, אבל, אז הגיעו אלינו דרך הים השלטונות ואז הבנו את סיפור המקום.

הר געש כיסה חצי אי הגעש עדיין פעיל, פעם אחרונה שהתעורר היה שנה שעברה. כעת מתוך 15,000 תושבים שחיו במקום המוגדר כמושבה בריטית. נותרו היום רק 5,000 תושבים בלבד.

המשכנו לסן מרטין, אי לעשירים בעלי יאכטות היקרות בעולם, הכל ליאכטות יקר, ברמות. גם כאן הנופים מדהימים, מתחילים להתרגל ליופי.

מסן מרטין המשכנו לפורטו ריקו, השייכת לארה"ב, כך שרק בעלי ויזה יכולים להיכנס. זו הסיבה שאחד נוסף ירד בסן מרטין ואולי נפגוש אותו בפנמה.

פורטו ריקו, זה אמריקה, בילוי קצר שם והמשכנו אחרי יומיים למיאמי, הפלגה ארוכה יותר של כעשרה ימים.

זו הסיבה שארבעה חבר'ה מבוגרים שהרגישו שיהיה להם קשה, המשיכו בטיסה למיאמי.

אנחנו נותרנו 5 שהשטנו הספינה למיאמי, שייט נעים, רוחות טובות ברוב הדרך.

למיאמי הגענו ב- 28.01.2011

לדרך, לאוסטרליה יוצאים בתאריך מתוכנן ל- 20.02.2011

מצטרפים לשייט חבר'ה המגיעים מהארץ, מפינלנד ומארה"ב.

קייפ ורדה

נכנסים לקייפ וורדה, איים שהתגלו על ידי הפורטוגזים במאה ה- 15 מאז הייתה בנקודת הצטיידות לפני החצייה ומקום שהיה בו סחר עבדים גדול עד המאה ה- 19. לכן, רוב התושבים כאן הינם שחורים ומולטים, אחוז אחד לבנים.

התושבים, חביבים, אדיבים ועדינים ברובם.

תיקנו את המפרש החלוץ, התארגנות נוספת ויוצאים לדרך לכיוון האיים הקריביים – מתחילים באי ברבדוס. לשם נגיע בעוד כשלושה שבועות של שייט מלא בחוויות.

שינויים בתוכנית.

יוצאים לדרך לכיוון ברבדוס, בקריביים. אבל, 5 ימים לאחר מכן, תוך כדי שייט בים סוער ומפרשים מורמים, שומעים חבטה בסיפון ואז במים, מפרש החלוץ הקשור למוט מתגלגל, קרס ונפל למים, השתחרר מאחיזתו בראש התורן.והמוט נשבר בקצהו התחתון. לא נעים .

בכל ספינה שהייתה לי הקפדתי וגם בזו הקפדתי על תמיכת התורן בשני כבלים (וונטות) לכיוון החרטום. יותר בטיחותי.

אספנו את המפרש לתוך הספינה והמוט קשרנו לדופן הספינה.

היות והפלגנו דרומה מהקנריים כדי להתרחק מסערות שהתקרבו לקנריים, מצאנו עצמנו לא רחוקים מאיי קייפ וורדה.

היות ויותר נוח לטפל בתיקון המוט והרכבתו מחדש על קרקע יציבה, החלטתי לעשות שינוי בתוכנית ולהיכנס לקייפ וורדה ליומיים שלושה של התארגנות נוספת לקראת המשך חציית האוקיינוס.

בדרך לאיים הקריביים

אנחנו מגיעים לגרנד קנרייה, לאס פאלמס, אחד האיים של האיים הקנריים. עיר שמונה מעל למיליון תושבים. עיר שמשוכנעת שהיא מרכז אירופה. יש בה כל דבר שיש במרכז אירופה ומקום המתפתח יפה.

בלאס פאלמס, פוגשים הרבה יאכטונרים הנעצרים במקום הזה להתארגנות לפני החצייה לקריביים או להמשך לתחנה הבאה בקייפ וורדה.

יש הרבה מטיילים המבררים אם אפשר להצטרף להפלגה עד הקריביים.  אנחנו אוספים איתנו עוד 2 זוגות אנגלים, שהתבררו כחבר'ה נחמדים מאוד שיצרו קשר יפה עם החבורה הישראלית. כך שלדרך אנחנו יוצאים 14 חבר'ה בספינה  (יש מקום ל- 15 חבר'ה).

עוגנים בג'יברלטר

עוגנים בג'יברלטר ליום אחד להתארגנות לפני היציאה לאוקיינוס האטלנטי וביקור בהר הקופים הצופה למיצר ג'יברלטר.

יוצאים לאוקיינוס בדרך לאיים הקנריים, החבורה מתחלקת במשמרות הגה בניווט כלי השייט, לומדים את תורת המפרשנות, לומדים לזהות כלי שייט המתקרבים, לזהות אם יש סכנת התנגשות איתם בלב הים. בעיקר חולקים תורנות מטבח, שם יש להם הזדמנות להכין ארוחות גורמה, כל אחד או כל צמד תורנים מפגין יצירתיות במטבח. הגיבוש בין כל הצוות הולך ומשתפר.

בימים רגועים, כשאין סערות ויש זמן פנוי לקרא ולנוח, משלבים את זה גם עם לימודים עיוניים בנושא השייט, קצת על בטיחות, קצת ניווט, קצת מכונאות.

בימים רגועים אחרים, מנצלים את הזמן לאיזה "פרוייקט" שיפור ושיפוץ בספינה, אם זה לצבוע כניסה לחדר מנוע, או עבודת נגרות להתקנת מתקן לטלפון הלווייני בגשר,או לנקות את הבלגן שגרם הים הסוער עם הטלטלות.

להתראות סיציליה, שלום ספרד.

אז ככה, בהפלגה האחרונה מסיציליה לספרד, היו גם שינויים במסלול וגם חוויות סערה.

חשבנו להגיע לאיביזה, אבל כ- 200 מייל משם, נקלענו לסערה חזקה, מד הרוח מדד במקרים הקיצוניים 50 קשרים (כ- 90 קמ"ש) מהירות הרוח.

גלים של 5-6 מטרים והקיצוניים הגיעו גם לגובה של 7-8 מטרים. כך זה נמשך שלשה ימים, כאשר הרוח מחליטה על כיוון ההפלגה. נאלצנו חלק מזמן הסערה לחזור על עקבותינו, חלק מהזמן מצאנו עצמנו מדרימים עד כמעט אלג'יר (כ- 15 מייל מהחוף).  אז הרוח החלה להירגע, יותר מזה שינתה כיוון ודחפה אותנו במהירות יפה כאשר כל המפרשים פרושים לכיוון מערב, לכיוון מיצר ג'יברלטר.

היינו רחוקים יותר כעת מאיביזה, לחזור לתוכנית המקורית היה דורש מאיתנו להתעכב עוד 3-4 ימים, מחכים לנו חבורה נוספת בג'יברלטר להצטרף אלינו. חלק אחר יורד מהספינה בתחנה הבאה. אז, החלטתי על שינוי והמשך לספרד.

אייל שביקש לחוות חוויה של סערה, קיבל את מבוקשו, אבל, ביקש לנוח מהם קצת.

בדרך לג'יברלטר, מספר ימים לאחר הסערה המתוארת, קיבלתי דיווח על סערה נוספת המתקרבת מג'יברלטר.

החלטתי, להיכנס למעגן בספרד, הפעם לבלות בחוף ולהתארגן על הספינה בזמן שהסערה משתוללת בים.

כעת אנחנו בעיר הנקראת אגואהדולסה...  הפירוש של השם – "מים מתוקים".

יובל, נפרד מאיתנו כשהגענו למרינה. אמנון יחזור לארץ בעוד מספר ימים.

אנחנו ממתינים להגעתם של עוד 8 משתתפים חדשים לקראת החצייה של האוקיינוס שתתחיל בעוד כשבוע.

ציקי שקד בחדשות

כתבה עם עודד בן עמי

בתאריך ה 11.10.2010, רואיין ציקי בתכניתו של עודד בן עמי בנוגע להלפגה.

היום בבוקר עזב ציקי את נמל עכו, בדרך אל המסע המרתק שאדם יכול לחוות בים.

לצפיה בכתבה